הפרשות לחובות מסופקים (או חומ”ס בעגה החשבונאית) וחובות אבודים, הן הפרשות בגין לקוחות שלחברה קיים ספק בקשר ליכולת הפירעון שלהם. סעיף לקוחות נוצר כאשר ללקוח נוצרת מחויבות לתשלום בגין שירות/מוצר שניתן לו. עם זאת, היכולת לגבות את התשלום מהלקוח לעיתים מוטלת בספק כתוצאה ממספר גורמים (בעיות תזרימיות של הלקוח, מחלוקת בנוגע לחוב, תביעות ועוד). במקרה שבו חל ספק בנוגע ליכולת גביה של חוב, צריך לתת לכך ביטוי בדוחות הכספיים, על ידי הפרשה לחומ”ס – הקטנת הלקוחות על ידי יצירת סעיף הפרשה לחומ”ס (מאזן) והגדלת ההוצאות (רווח והפסד) בשנה בה נוצר הספק לגביה. כעת, יתרת הלקוחות (נטו) מוצגת בשווי הצפוי לגביה. חוב אבוד, הוא חוב אשר ברור כי לא ניתן יהיה לגבות אותו. במקרה כזה הקטנת יתרת הלקוח מתבצעת על ידי מחיקת היתרה האבודה בסעיף הלקוח (מאזן) והגדלת ההוצאות (רווח והפסד). ישנן 2 שיטות עיקריות לביצוע הפרשה לחומ”ס:
1. הפרשה ספציפית: מעבר על חוב של כל לקוח וקביעה האם גבייתו צפויה להתרחש – מתאים בעיקר ללקוחות גדולים.
2. הפרשה כללית: בחברות אשר מאופיינות במספר רב של לקוחות, מבצעים הפרשה כללית לחומ”ס (בנוסף/במקום ההפרשה הספציפית) של אחוז מסויים מיתרת הלקוחות לאור ניסיון העבר של החברה בגביית החובות.
חוות דעת הפחתת הון
מהלך עסקי מרכזי בחיי חברה הוא חלוקת דיבידנד לבעלי המניות. על פי החוק, שני תנאים
