סעיף שכיח בדוחות הכספיים הוא סעיף ה”לקוחות”. יתרה בסעיף זה נוצרת כאשר ללקוח ישנה מחויבות לשלם בעבור שירות שניתן או מוצר שנמכר. לעומת סעיף הלקוחות, ישנו סעיף נפוץ פחות – סעיף “הכנסות לקבל”. בעוד שסעיף הכנסות לקבל נוצר בגין הכנסות שאנו צופים לקבל (כמה מפתיע) הרי שגם יתרת לקוחות נוצרת בגין הכנסות שאנו צופים לקבל. אם כך, מה ההבדל בין הסעיפים?! כדי לפשט את העניין נסביר כי תנאי ליצירת יתרת לקוח הינו קיום חוזה בין הצדדים. עם זאת, בעוד שהתממשות החוזה יכולה להיות בנקודת זמן מרוחקת, התהליך לאספקת השירות/מוצר יכול להימשך על פני כל התקופה. לדוגמה: נניח שנחתם חוזה בין קבלן ללקוח על רכישת דירה במיליון ₪, כאשר על פי תנאי החוזה מלוא התשלום יתבצע לאחר גמר הבניה. הליך הבניה הוא הליך ממושך ובהתאם לשלב ההנדסי נוצרת התחייבות רעיונית לתשלום. כלומר, אם הקבלן השלים 80% מבניית הדירה, הלקוח עדיין לא מחויב על פי חוזה להעביר תשלום, אך צפוי כי הקבלן יקבל הכנסות עבור החלק שהושלם. במקרה כזה, תירשם במאזן יתרת “הכנסות לקבל”. להשלמת התמונה, כאשר תושלם בניית הדירה במלואה. תונפק חשבונית וה”הכנסות לקבל” ירשמו כלקוח (כל זמן שהתשלום לא בוצע בפועל).
חוות דעת הפחתת הון
מהלך עסקי מרכזי בחיי חברה הוא חלוקת דיבידנד לבעלי המניות. על פי החוק, שני תנאים
